פסק-דין בתיק ת"ק 51466-02-13

זוהי תביעה קטנה לחיוב הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 18,040 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, בתאונת דרכים מיום 15.8.2012. בתאונה האמורה היו מעורבים רכב התובע ורכב נוסף בו נסע הנתבע 1, בבעלותה של הנתבעת 2, אשר היה מבוטח, בעת הרלבנטית, על ידי צד ג' חב' מנורה בע"מ.

על פי הנטען בכתב התביעה, בעת שהתובע נסע ברכבו בצומת הושעיה, הוא עצר את רכבו בצומת, לפני רמזור  אדום. לאחר שהאור ברמזור התחלף לירוק, התובע  המשיך בנסיעתו, פנה שמאלה ובאותה העת ממש הגיח רכבם של הנתבעים, במהירות מופרזת, עבר את הצומת כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו היה אדום, ופגע ברכבו של התובע.

בכתב ההגנה שהוגש מטעמם, לא הכחישו הנתבעים את קרות התאונה מיום 15.8.2012, אולם נטען על ידם כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותו ואחריותו הבלעדית של התובע. זה האחרון, כך נטען, נסע ועבר את הצומת כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו היה אדום.

הנתבע עוד הוסיף וציין כי, ביום התאונה כאשר הגיע לצומת בה אירעה התאונה, האור ברמזור שבכיוון נסיעתו היה ירוק, המשיך הוא בנסיעתו והופתע כאשר הגיע רכבו של התובע ופגע בו.

התביעה כנגד הנתבעת מס' 3 נמחקה.

מטעמם של הנתבעים הוגשה בד בבד עם כתב ההגנה הודעה לצד ג' כנגד חברת הביטוח מנורה.

זו האחרונה, בכתב ההגנה שהוגש מטעמה,  הצטרפה לטיעוני הנתבעים - שולחי ההודעה לצד ג' נגדה, ככל שעניינן אחריות של התובע לקרות התאונה ועתרה בשים לב לאותן הטענות, לדחיית התביעה וההודעה לצד ג'.

במסגרת הדיון אשר התנהל לפני ביום 9.9.13, שמעתי את עדויות בעלי הדין וטיעוניהם.

בעדותו של התובע, תאר האחרון את נסיבות התאונה וציין כי בעת התאונה, שעה שהגיע לטבריה דרך צומת הושעיה, עצר את רכבו בצומת בשל אור אדום ברמזור. כעבור זמן קצר של שלוש שניות התחלף האור ברמזור לירוק, או אז המשיך בנסיעתו; פנה שמאלה והבחין ברכבו של הנתבע מגיח במהירות מופרזת. כתגובה האיץ התובע את מהירות רכבו, כאשר רכבו של הנתבע נסע בנתיב הימיני ופגע בו.

במסגרת עדותו, העלה התובע טענה נוספת לפיה הנתבע הציע לו למסור גרסה שלפיה  הרמזור התחלף בהיותו באמצע הצומת. בהתאם להצעה הנטענת הנ"ל הובטח לתובע רכב. מטעמו של התובע הוגש  תמלול שיחה שהתנהלה בינו לבין הנתבע בעניין האמור.

בחקירתו הנגדית, כאשר נשאל התובע מדוע הקליט את השיחה בינו לבין הנתבע, השיב כי הנתבע הציע לו כמה פעמים לטעון שהתאונה אירעה באשמתו, ובתמורה יתן לו רכב. כשנשאל התובע, מדוע האיץ את מהירות רכבו, ציין כי היה לאחר הפניה, ועל מנת לברוח מרכבו של הנתבע, לא היה מנוס אלא להאיץ את המהירות בתקווה שעל ידי כך הוא יחלץ את רכבו מן ההתנגשות עם רכב הנתבע. התובע עוד ציין כי אם היה עוצר את רכבו ובולם, הנתבע היה פוגע בו בפגיעה חמורה יותר.

הנתבע 1, העיד אף הוא לפני וציין כי, בעת התאונה בעת הגיע לצומת, ראה שהאור ברמזור אדום ומשכך האט את מהירות נסיעתו. ולאחר שהרמזור התחלף  המשיך בנסיעתו; הבחין ברכב היונדאי נכנס לצומת באיטיות ולא רצה לפגוע בו.

במסגרת חקירתו הנגדית הכחיש הנתבע את טענותיו של התובע, לפיהן הוצע  על ידו לתובע  רכב בתמורה לגרסה מתואמת. עוד מסר הנ"ל כי, הגיע לצומת הנ"ל במהירות של 80-90 קמ"ש, וכאשר הבחין ברכבו של התובע האט את נסיעתו ופנה לנתיב השמאלי.

בסיכום טענותיו לפני חזר התובע על גרסתו והגיש את תמלול השיחה, ממנו ניתן לראות לטענתו כי הנתבע ניסה לשכנעו להונות את חברת הביטוח, כנגד הבטחת הנתבע ליתן לו רכב.

התובע עוד ציין, כי בצומת הזו הוא עובר כל יום מאחר והצומת נמצאת  בקרבת ביתו. התובע הצביע על הסתירה הקיימת בדבריו של הנתבע, אשר ציין בהתחלה שנסע לאט אולם לא הבחין ברכבו של התובע.

הנתבע בסיכום טענותיו, ציין כי הגיעו בוחנים אשר לא הצליחו לקבוע מי מהצדדים נסע באור אדום.

נציגת הנתבעת, בסיכום טענותיה, ציינה כי התובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה, וכי  לפי גרסתו הוא  ראה את רכבו של הנתבע מגיע, ויכל למנוע את התאונה על ידי בלימה.

בסיכומיה הנ"ל טענה נציגת הנתבעת לעניין ההקלטה שהוגשה מטעמו של התובע, ומסרה  כי אין בה כדי להוות הוכחה וראיה לטענותיו של התובע לפיהן הנתבע הוא זה שנכנס בצומת כשהרמזור באור אדום. עוד ציינה כי כפי שעולה מגרסתו של התובע, הנתבע יכל למנוע את התאונה, מאחר ושדה הראיה בכיוון נסיעתו היה ברור יותר, עם זאת הוא בחר להאיץ את מהירות נסיעתו וכתוצאה מכך גרם לתאונה. בנוסף, נטען כי ישנו מקום לזקוף לחובת התובע אשם תורם משמעותי.

ממצאים ומסקנות בנוגע לשאלת האחריות: